#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דעת ב""ש וב""ה באומר על הפרה הריני נזיר מבשרה אם היא עומדת? ומה דעת ר' יהודה?<br>ובמאי פליגי לרמב""ח?<br>ולמה נחלקו ב""ש וב""ה גם בגרוגרות, וגם בפרה, וגם בדלת?"	"לב""ש נזיר, לב""ה אינו נזיר, לר' יהודה נדור מבשרה.<br>לרמב""ח איירי באומר הריני נזיר מבשרה אם היא עומדת ועמדה, ופליגי אם היא לשון מועלת, וכמחלוקתם בנזיר מן הגרוגרות.<br>וקמ""ל דלא רק גרוגרות דמיחלף בחמרא, ולא רק בבשר דאמרי אינשי חמרא ובשרא, אלא גם בדלת. ומאידך ב""ה פליגי לא רק בדלת אלא גם בגרוגרות וגם בבשר."	נזיר דף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רבא הקשה לרמב""ח דלא תני במתני' אם עמדה מאליה, הא לדידיה נמי יקשה כן?<br>ומאי קשיא ליה כ""כ, הא כמה פעמים אנו מחסרים ומייתרים את המשניות?<br>ומה כתבו התוס' שהיה אפשר להקשות עוד? ומה ביארו?"	"לדידיה דהמחלוקת בעמידת הפרה שייך לעשות חסורי מחסרא, אבל לרמב""ח לא איירי מתני' כלל בעניין עמידת הפרה, ומהיכ""ת להוסיף זאת. ואע""ג דאמרינן בעלמא חסורי מחסרא, היכא דאין המשנה מוכחת החיסרון אין לומר כן.<br>ויכל רבא להקשות עוד לדידיה מ""ט הוזכר במשנה כלל עניין עמידת הפרה ולא בנוזר מן הבשר סתם, אלא דכ""ז בכלל קושייתו, דיקשה לו דלא הוזכר במשנה ומשום שלא נחלקו בעמידה, ומזה גופא יקשה לו, מ""ט הוזכרה כלל העמידה אחר שאין המחלוקת תלוייה בכך."	נזיר דף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"במה פליגי ב""ש וב""ה באמר אמרה פרה זו הריני נזירה לבאור רמב""ח? ומה הקשה רבא?<br>ולס""ד דרבא תחילה? ואחר הקושיא מדלת?<br>ומה הקשו ע""ז?<br>ומה ביארו למסקנא?"	"לרמב""ח פליגי באומר הריני נזיר מבשרה אם היא לשון המועלת לנזירות. והקשה רבא דלא הוזכר במתני' דהיא עומדת מאליה.<br>לרבא ס""ד באומר הרי פרה זו קרבן אם היא עומדת, והקשו דבדלת ל""ש קרבן, אלא באומר הריני נזיר מייין אם היא עומדת או נפתחת. ואיירי כשעמדה מאליה ונפתחה מאליה, ופליגי אם דעת האדם שהוא יפתח, או מצד הפרה והדלת שיעמדו ויפתחו.<br>והקשו לרבא דא""כ מ""ט דר' יהודה דאמר דהרי הוא נזיר מן הבשר, הרי לא איירי כלל בבשרה.<br>אלא באומר הריני נזיר מבשרה אם עומדת, ולב""ש לטעמייהו הוא נזיר גם בלשון זו, וב""ה אמרו להם לדבריהם דמ""מ כאן לא יהיה נזיר הואיל ודעת האדם שהוא יעמידנה ולא שתעמוד מאליה."	נזיר דף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למסקנא דרבא דמחלוקת ב""ש וב""ה היא בעמידת הפרה, למה הוצרך לצריכותא שאמר לעיל ממח' ב""ש וב""ה בנזיר מן הגרוגרות, הרי היא מחלוקת נפרדת? (2)<br>ומדוע הוצרך רבא לומר דטעם ב""ה דאין דעתו על עמידת הפרה מאליה, ולא פירשו דהוא מצד מה דב""ה לטעמייהו דאינו נזיר היכא דאמר מן הגרוגרות? ומאי נפק""מ בהכי לדברי ב""ה?"	"א. אה""נ דלמסקנא לא אמר רבא תירוץ זה.<br>ב. גם למסקנא כוונת ב""ש וב""ה לב' המחלוקות, דודאי פליגי בדעת האדם דלהכי איירי כשאמר אם עמדה, ומאידך איירי בנוזר מבשרה כדמוכח מדברי ר' יהודה, וע""כ דפליגי בשני הענינים.<br>ליכא למימר דב""ה לטעמייהו, דא""כ לא קמ""ל התנא כאן אלא אליבא דב""ש דדעת האדם גם על עמידה מאליה, ואטו טעמא דב""ש קמ""ל. אבל השתא יש נפק""מ גם בדברי ב""ה באומר הריני נזיר מן היין אם עמדה."	נזיר דף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע רבא למסקנא פירש במחלוקת ב""ש וב""ה דפליגי באומר הריני נזיר אם לא תעמוד ועמדה מאליה, ולא באומר הריני נזיר אם תעמוד, ולא יצטרך להגיה המשנה?"	דאין דרך לנדור כך, דאם הוא רוצה להיות נזיר שינדור להדיא.<br>אלא דאינו רוצה להיות נזיר, ורק אומר שאם לא יצליח להעמידה יהיה נזיר שלא כרצונו.	נזיר דף י		
